החיידק המניע

במאמר מסופר על ג'יי קיסלינג ועמיתיו מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה ארצות הברית התחילו לחקור את האפשרות של לייצר דלק בעזרת חיידקי קולי (החיידקים האלה הם בין שגורמים לכאבי בטן) הם הצליחו החוקרים לשנות את הגנים של החיידק כך שכשנותנים לו לעכל סוכר מסוג מסוים הוא מפריש סולר ביולוגי איכותי מספיק על מנת להניע מנוע. הסיבה לבחירה בחיידקי הקולי היא השכיחות העמידה של החיידק בניסויים גנטים. הסולר שנוצר צף בתמיסה מימית ולכן אין צורך לעבד אותו כפי שמקובל ביצור מחומרים אחרים.

בשלב הבא של הניסוי החוקרים שמו לב לפרט שלא ראו קודם לכן והוא שאם הם ישתמשו בכמויות גדולות כל כך של סוכר לא יישאר סוכר למאכל אדם, ובכך הם יפגעו במאזן המזון הכלל עולמי, אז הם  חיפשו חומר אחר שלא ראוי למאכל אדם ועדיין ניתן להפיק ממנו סוכר ואז הם הגיעו לתאית. בשלב זה הם עשו שינוי גנטי נוסף בחיידקי הקולי, הם הכניסו  גנים מחיידק אחר שמעכל תאית וגם את הגנים שגורמים לחיידק להפריש את האנזים שמעכל תאית אל הגנים של חיידק הקולי. האנזים מופרש לסביבה, מפרק את התאית והופך אותה לסוכר שחיידק הקולי מעכל והופך לדלק.

כיום מצליחים ליצר סולר ולא דלק ורק בכמות של 10% מהתפוקה המרבית. לאחר מכן קיסלינג יוצא בהצהרה שאומרת "היינו רוצים להגיע ל- 80%-90% מהתפוקה המרבית כדי להשיג כדאיות מסחרית. יתר על כן, נצטרך לתכנן תהליך ייצור בכמויות גדולות". יצירת אורגניזם חדש כרוכה בסכנה גדולה לטבע, וגם לכך שהוא לא ישרוד מחוץ למעבדה.

האתגרים אינם פשוטים, אבל ההבטחה הטמונה בהישג עצומה. קיסלינג מעריך שבעתיד, חיידקים מהונדסים כאלה יצטרכו לכלות רק 40.5 מיליון דונם של עשב, כרבע מן השטח החקלאי בארה"ב כיום, כדי לייצר דלק שיספק את כל צורכי התחבורה של ארצות הברית.

השתמשתי רק במאמר

מגיש: מיקי בירקן