הנדסה גנטית בחקלאות- לא רק יתרונות, רותי וגיא

הנדסה גנטית בחקלאות- לא רק יתרונות

באמצעות הנדסה גנטית, מייצרים שינויים המשמשים את האדם.
מעט מאוד מוצרים חקלאיים אשר עברו הנדסה גנטית שוחררו לשוק.
הנדסה גנטית מהווה סיכון גדול לתהליכי האבולוציה ולהתפתחותו של העולם החי והצומח.

להלן שתי דוגמאות אשר מוכיחות את הנ"ל:

שינויים בדג הסלמון:

הסלמון פותח ע"י חברת אקווה- באונטי בארצות הברית. זהו סלמון אטלנטי שמשולבים בו גנים מסלמון מסוג צ'ינוק ומדג פוטית.
בדג סלמון רגיל הוכנס גן מיוחד. אותו גן מייצר יותר הורמון גדילה, והוא מביא ליצירת חלבון מסוים אשר משפיע על יותר מאשר תכונה אחת בלבד.
כך גם בדג הסלמון אשר אליו הוכנס אותו הגן, הדגים האלה סובלים מפגמים התפתחותיים (כגון חולשה וקשיי התרבות). אם אותו הדג ישוחרר לטבע או יתרבה, עלולים להתרחש מספר דברים:
1. ייוולדו דגים עם פגמים שהשפעתם אינה ברורה.
2. מכיוון שהדג חלש ופגום ייתכן כי גם המין כולו יתנוון לגמרי.
3. כיוון שדג גדול צורך מזון רב, הוא ישנה את כל המערך הביולוגי של סביבתו.

 קישואים:                                                      

הנדסו זן קישואים מסוים על מנת שיהיה עמיד לוירוסים. כידוע, וירוסים הם בעלי נטייה לשנות את החלק הגנטי שלהם מהר מאוד. נמצא כי הקישוא המהונדס גנטית אחרי מספר שנים הותקף ע"י וירוסים אלימים בהרבה.
כתוצאה מכך אותו זן הקישוא עלול להיכחד.
החשש הנוסף שקיים בהנדסה גנטית זו הוא שהקישואים יתחזקו על חשבון צמחי בר אחרים וגם כאן המערך הביולוגי ישתנה.                                

סיכום והבעת דעה:

הנדסה גנטית מאפשרת לנו לתת לצמחים ולבעלי חיים תכונות חדשות ושונות ועל ידי כך לשנות את פני החקלאות. אחד היתרונות הבולטים בהנדסה גנטית בחקלאות הוא שמצאו פיתרון לחומרי ההדברה אשר פוגעים בתהליכים המתקיימים בצמח: חוקרים בארה"ב הצליחו להשתיל בצמח הטבק גן המאפשר לו עמידות בפני חומר ההדברה הפוגע בתהליכים. מאותו רגע ניתן היה לרסס את שדות הטבק באותו חומר קוטל עשבים ולא לחשוש בפגיע בצמחים.

אך לא תמיד הטבע יצליח לחזור לקדמותו. יתרחשו תהליכים שונים בניסיון לשפר את הקיים- תחום ההנדסה הגנטית קם במטרה לקדם ולשפר, אך לצד היתרונות הרבים קיימים חסרונות אשר עולים בבריאותנו ובבריאות החי והצומח.
כך לדוגמא דגי הסלמון והקישואים: בדגי הסלמון יש הסכנה לשינויו של המערך הביולוגי, להיוולדותם של דגים עם פגם ולהתנוונותו של המין, ולקישואים יש סכנה של היכחדות.
הנדסה גנטית במזון עלולה לצמח לגרום להיות עשב "שוטה"- כלומר צמח שמתרבה במהירות ועם פוטנציאל לגרום לנזק.  


 http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5911144

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,52118,.aspx

"שלי יותר מוכר..." מאת איתי מורד ונועה סויסה

"שלי יותר מוכר..."

הצרכן הבא לקנות עוף מסוים אינו יודע היכן גדל העוף? מי גידל אותו? באילו תנאים? הוא לא מודע לכך שכתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית העופות עולים במשקלם ובגודלם ואף כ-5% מהם מתפגרים! אנחנו פה  בשביל לספק לכם את כל המידע שרציתם לדעת...

מהו תהליך ההשבחה בהקשר למוצר זה?
השבחה גנטית היא פעולה מכוונת הנעשית על ידי האדם, שמטרתה להקנות לבעלי חיים וצמחים פנוטיפים הרצויים לאדם. במאמר זה משתמשים בהשבחה גנטית בכדי להביא את העוף המיועד לשחיטה לתוצר המושלם – להרוויח יותר מבחינה כלכלית.

בגיל יום\יומיים נשלחים האפרוחים ללול, לתחילת תהליך הפיטום.

התוצאות המשובחות ביותר ניכרות בגיל הצעיר של העופות, בו החזה של העופות מנופח והינו החלק החשוב והמוכר ביותר בגוף העוף. בגיל 42 יום, כשאר מגיעים העופות לשלב ההתפתחות הרצוי, הם נכנסים לתוך תיבות הובלה ומועלות למשאית המביאה אותם למקום השחיטה.

מהם הקשיים שבתהליך השבחה זה? מדוע מתים כ8.5 מיליון פטמים בשנה לפני הגעתם לשחיטה?

הקושי הנמצא בתהליך השבחה זה הוא להשאיר את העופות חיים ובריאים, מאחר ולפני שהאפרוחים מגיעים לשלב בו הם נכנסים לתוך תיבות הובלה המוסעות אל מקום השחיטה מתים כ-8.5 מיליון עופות מתים ואת הסיבה לכך נראה בהמשך... בנוסף לכך, מהמאמר ידוע כי תהליך הובלת התיבות הינו תהליך טראומטי במיוחד לעופות.

אז... אילו חסרונות נמצאים בתהליך ההשבחה הגנטית?

כתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית רגליו של העוף מתקשות לשאת את המשקל העודף ומכך שעופות עלולים לסבול מצליעה עקב התפתחות בלתי תקינה של השלד או מחלות בעצמות וכתוצאה מכך תוחלת התמותה בקרב העופות בלול גדל. עופות אלו מהווים בעיה לחקלאים מאחר וזה לא משתלם להם כלכלית. (לדוגמא, בספטמבר האחרון העופות נמכרו במחירי הפסד, כ-10 אגורות לקילו).

הסבל של העופות עדיין לא מסתיים, בארצות אחרות נהוג להמם את העופות באמצעות חשמול.

לפעמים העוף מקבל אנטיביוטיקה, העלולה לפגוע בבריאותו של האדם האוכל עוף זה.

בנוסף לכך, לבו וריאותיו של העוף לא מצליחים לספק במלואן את דרישות הגוף המוגדל, דבר המוביל לתסמונות מוות פתאומי (כ-3% מהעופות) ופגיעה בתפקוד הלב והריאה של העוף לפי מחלת המיימת.

מאחר ותהליך ההשבחה הגנטית נכפה על העופות והם מתפתחים במהירות גבוהה התפתחות מערכת החיסון נהיית חלשה יותר.

אם כך... אילו יתרונות נמצאים בתהליך ההשבחה הגנטית?

כתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית במוצר זה משווקי העופות משיגים רווחים נאים מאחר וקיצרו את תהליך ההמתנה של העופות לשחיטתם וחיזקו את רגליהם, ההספקה של הבאת העופות לתוצר המושלם גדל (מתקיים בפרק זמן מינימאלי).

האם תהליך ההשבחה הגנטית הינו הכרחי? מה דעתכם?

אמנם תהליך ההשבחה הגנטית מקל מאוד על משווקי העופות, למרות שזה תהליך בעל כמה יתרונות דעתנו היא שזה לא הכרחי ולא ראוי. השבחת עופות ושחיטתם היא התעללות בעופות במשך כל ימי חייהם. כבר מגיל צעיר מעבירים אותם ללול לתהליך הפיטום. ככל שתהליך זה מתקדם תוחלת החיים של רוב העופות הולכת וקטנה עד שהם מתים. תהליך ההשבחה הגנטית איננו בחירה לעופות, הם מוכרחים לבצע תהליך זה מבלי אפשרות להתנגד. בנוסף לכך, כל תהליך ההשבחה הגנטית גורמת לעופות לסבול במהלך חייהם. הם סובלים מעודף שומן, מכאבים, אינם יכולים לעמוד על רגליהם וחולים במחלות פנימיות. כתוצאה מכך, העופות העלולים לפגוע בבריאות האדם אשר עוף זה מהווה עבורו אוכל ומזון (לעיתים נותנים לעופות אנטיביוטיקה בכדי לזרז את תהליך גדילת האפרוחים ולהפחית את תוחלת התמותה של העופות בלול). שימוש בתהליך ההשבחה הגנטית הינו מהווה סיכון רב, התעללות בבעלי החיים ופגיעה בתהליך התפתחותם.

נועה סויסה ואיתי מורד ט'5

מקורות מידע : השבחה גנטית בעופות
                   ספר הלימוד, "חידת התורשה"

פתרון בעיית הרעב העולמית- בהנדסה גנטית ?

האם הפתרון לבעיה כל כך גדולה כמו הרעב נמצא בדברים כל כך קטנים כמו כרומוזומים ?

לפי מחקר של חוקרים ישראלים ואמריקאים- כן!

במחקר נלקחו צמח הנקרא "אם החיטה"- צמח בר הגדל באיזור שלנו ו"חיטת הלחם התרבותית" (שאם החיטה היא מקורה) והשביחו את השנייה בעזרת הראשונה.

מה זאת אומרת השביחו ?

השבחה גנטית משמעותה היא הנדסת גנים, הוספת גנים והכלאת גנים לזן כלשהו בשביל שיהיה יותר טוב ויימלא צרכים שהוא לא מילא עד היום.

אז איך החיטה החדשה ממלאת צרכים שהיא לא מילאה קודם ?

באם החיטה יש הרכב חלבונים שונה מבחיטה התרבותית. בהפרדת הגן שאחראי לערך התזונתי העשיר של אם החיטה והעברתו לחיטה התרבותית ייצרו צמחי חיטה חדשים שמניבים קמח מזין יותר.

כמו כן, בהמשך לאותו מחקר, ממשיכים אותם חוקרים לחפש באם החיטה את הגן שאחראי ליכולות שלה לגדול בטמפ' ותנאי אקלים שהחיטה התרבותית לא יכולה, ולאחר שיימצאו לנסות להחדיר גן זה אל החיטה התרבותית ובכך לגדל את איזורי הגידול שלה ולהפחית את הרעב בעולם משמעותית.

היתכן שקילו זרעי עגבניות עולה 40,000$???

הנדסה גנטית של עגבנייה 

הקשיים בגידול העגבנייה

עגבניות הן הירק המבוקש ביותר לאכילה מכל הירקות הקיימים וטוב שכך, משום שהן מכילות ויטמינים רבים, ולאחרונה גם התגלה שהעגבנייה מכילה חומרים בעלי השפעות טובות על האדם כגון עיכוב התפתחות של תאים סרטניים.

הבעיה שהיתה קיימת שכדי לייצר עגבניות בכמויות גדולות צריכים להשקיע מאמץ רב וכסף רב כוון שקילו זרעי עגבניות עולה 40000 דולר. הסיבה לכך היא ששלב האבקה בפרחי עגבנייה רגיש מאוד לטמפרטורה וללחות באויר ולכן האקלים במדינות רבות אינו מאפשר לגדל עגבניות בכל ימות השנה. לכן מגדלים עגבניות בחממות ומניחים כוורות של דבורים כדי שיאביקו את הפרחים.

 

הדרך להתגבר על הקשיים

 החוקרים חיפשו דרך לטפח צמחי עגבנייה שיתנו פרי ללא תלות בתנאי האקלים וללא צורך בהאבקה של הפרחים, בהפריית הביצית בשחלות הפרחים. בשיטה של הנדסה גנטית החוקים החדירו גן שמקורו בחידקים, גן זה גורם לפרחי העגבנייה להמשיך ולהתפתח ללא הפרייה, לעגבנייה חסרת זרעים  ללא תלות באקלים.

 

יתרונות וחסרונות לעגבנייה חסרת זרעים

ייתרון- גדול הוא שעגבניות ללא זרעים אינם תלויים בתנאי האקלים כלומר אין צורך בחממות יקרות ואין צורך בהאבקה של הפרחים עם דבורים שכפי שציינתי הינו תהליך יקר מאוד.      

לעגבנייה חסרת זרעים  ייתרון נוסף,בעיקר לתעשיית המוצרים, כגון: רסק עגבניות, מיץ עגבניות ועגבניות מיובשות. משום שבתהליך העיבוד של המוצרים האלה יש להיפטר מהזרעים של העגבניות. שימוש בעגבניות ללא זרעים חוסך את התהליך היקר הזה. 

חיסרון- בגלל העדר זרעים לא ניתן להרבות את העגבניות בזריעה בשדות לקראת העונה הבאה. הדבר מחייב להרבות בשיטות אחרות כמו הכנת ייחורים.  

 

לסיום- לדעתי שיטת ההנדסה הגנטית של העגבנייה טובה ומשפרת את יכולת הגידול, מוזילה את העלויות(במקרה זה)ללא פגיעה באיכות ובטעם של העגבנייה

 לא היה שימוש באתר אחר רק בכתבה

 

 

         מגיש: טל רובינשטיין

         כתה: ט'5

החיידק המניע

במאמר מסופר על ג'יי קיסלינג ועמיתיו מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה ארצות הברית התחילו לחקור את האפשרות של לייצר דלק בעזרת חיידקי קולי (החיידקים האלה הם בין שגורמים לכאבי בטן) הם הצליחו החוקרים לשנות את הגנים של החיידק כך שכשנותנים לו לעכל סוכר מסוג מסוים הוא מפריש סולר ביולוגי איכותי מספיק על מנת להניע מנוע. הסיבה לבחירה בחיידקי הקולי היא השכיחות העמידה של החיידק בניסויים גנטים. הסולר שנוצר צף בתמיסה מימית ולכן אין צורך לעבד אותו כפי שמקובל ביצור מחומרים אחרים.

בשלב הבא של הניסוי החוקרים שמו לב לפרט שלא ראו קודם לכן והוא שאם הם ישתמשו בכמויות גדולות כל כך של סוכר לא יישאר סוכר למאכל אדם, ובכך הם יפגעו במאזן המזון הכלל עולמי, אז הם  חיפשו חומר אחר שלא ראוי למאכל אדם ועדיין ניתן להפיק ממנו סוכר ואז הם הגיעו לתאית. בשלב זה הם עשו שינוי גנטי נוסף בחיידקי הקולי, הם הכניסו  גנים מחיידק אחר שמעכל תאית וגם את הגנים שגורמים לחיידק להפריש את האנזים שמעכל תאית אל הגנים של חיידק הקולי. האנזים מופרש לסביבה, מפרק את התאית והופך אותה לסוכר שחיידק הקולי מעכל והופך לדלק.

כיום מצליחים ליצר סולר ולא דלק ורק בכמות של 10% מהתפוקה המרבית. לאחר מכן קיסלינג יוצא בהצהרה שאומרת "היינו רוצים להגיע ל- 80%-90% מהתפוקה המרבית כדי להשיג כדאיות מסחרית. יתר על כן, נצטרך לתכנן תהליך ייצור בכמויות גדולות". יצירת אורגניזם חדש כרוכה בסכנה גדולה לטבע, וגם לכך שהוא לא ישרוד מחוץ למעבדה.

האתגרים אינם פשוטים, אבל ההבטחה הטמונה בהישג עצומה. קיסלינג מעריך שבעתיד, חיידקים מהונדסים כאלה יצטרכו לכלות רק 40.5 מיליון דונם של עשב, כרבע מן השטח החקלאי בארה"ב כיום, כדי לייצר דלק שיספק את כל צורכי התחבורה של ארצות הברית.

השתמשתי רק במאמר

מגיש: מיקי בירקן

אמא , עוד פעם חלב מהונדס ?

צמח האלפלפה

אחרי שקראנו את הכתבה, גילינו שיש צמח שנקרא אלפלפה (אספספת) שמשמש בתור אוכל לעדרי פרות . האלפלפה מגודל בעיקר ב ארצות הברית , קנדה , ארגנטינה , צרפת , אוסטרליה ובמזרח התיכון . עונת הזריעה של הצמח היא בדרך כלל באביב או בסתיו.  

שימושים רפואיים :

• עייפות ותשישות ומחלות הקשורות בהן 
• משמש כמולטי ויטמין ומינרל צמחי
• רמות גבוהות של כולסטרול
• אנמיה
• מפחית עודף נוזלים בגוף
• יתר לחץ דם
• אנורקסיה ותת משקל
• קוליטיס
• גיל המעבר
• סוכרת
• אלכוהליזם

את הזרעים של צמח האלפלפא הזה, מתעסקים להם בגנים וכתוצאה מכך גם החלב והבשר של הפרות האלה מכילים מרכיבים שונים גנטית, ויש סיכוי שהם יהיו רעילים  לנו. מהנדסים את צמחי האלפלפא כדי שהם יהיו מזינים יותר ומוגנים יותר ממזיקים . ישנם גם השלכות רבות להנדסה גנטית . דוגמא לכך היא העברה של גנים במזונות מהצומח , הגורמים לייצור עצמאי של רעילים על ידי גידולים חקלאיים שעברו הנדסה גנטית. 

צמח האלפלפה

לפי דעתנו , הנדסה גנטית הינה רעיון יוצא מן הכלל , אך כאשר מתעסקים בגנים של צמחים ובעלי חיים יש לבדוק את התוצאות במיוחד כשמדובר במזון שאחרי זה בני אדם צורכים אותו . חוסר בבדיקה של המזון עלול לגרום להרעלה המונית של בני אדם ואף גם בעלי חיים שונים . בנוסף פגיעה נוספת על ידי הנדסה גנטית , עלולה להיגרם כאשר תוצר ההנדסה הגנטית(צמח או בעל חיים) פוגע במערכת האקולוגית של הסביבה שבה הוא גדל.

סרטון

מגישים : דוד ג. , דוד ו. , יובל ס. 

סוף לעיוורון הצבעים

עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם. אחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בבעיה זו. עיוורון צבעים נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה.

בני הזוג ג'יי ומאורין נייץ מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ארה"ב, הובילו מחקר חדש בו השתמשו בריפוי גנטי כדי להחדיר גן תקין המייצר צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שגן זה חסר להם באופן טבעי. למרבה ההפתעה, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.

כפי שצוין, ההנדסה הגנטית בוצעה ב2 קופים מסוג קופי סנאי.
החוקרים הזריקו אל הרשתית נגיפים אשר הונדסו על ידי החוקרים, והחדירו לתאים את הגן לצבען הראייה הבולע אור אדום. הגן היה מתוכנן כך שיתבטא רק בתאים קולטי האור שקלטו אור ירוק באופן טבעי. כך נוצרו שלושה סוגים של תאים: קולטי אור כחול, קולטי אור ירוק, ותאים שבהם שני סוגים של חלבונים, קולטי אור ירוק וקולטי אור אדום.
בהנדסה גנטית זו מסופר שלא היו קשיים כלל.
בכתבה זו יש המון יתרונות ומעט חסרונות והם:
החיסרון :

בניסוי זה הקופים הפכו עצבניים כיוון שלא הצליחו לפענח את הכתמים בצבע הלקוי. משך הזמן עד להצלחת פענוח הכתמים היה ארוך מאד  באופן יחסי ובתקופה זו שארכה כ-20 שבועות הקופים היו עצבניים ומתוסכלים.

היתרונות:

במהלך ולאחר הניסוי לא נראו תופעות לוואי, הקופים זיהו לאחר זמן מה את הצבעים שלא ראו קודם ולאחר שנתיים הקופים המשיכו לראות את הצבעים הללו.
הניסוי מצביע על גמישותו המדהימה של המוח, שיכול להסתגל לאותות חדשים לחלוטין גם בשלב מאוחר בהתפתחות. וכמובן, המחקר נותן תקווה לעיוורי צבעים בקרב המין האנושי, ולאנשים שראייתם פגומה בדרך אחרת – ייתכן שריפוי גני הוא התשובה.

לדעתנו פיתרון זה לעיוורון צבעים הוא פיתרון יעיל וטוב לבני האדם שאינם רואים צבעים מסוימים, אך אנו חלוקות בדעתנו כיוון שזהו מעשה אכזרי וכואב מאוד למי שעושים לו זאת "החוקרים הזריקו אל הרשתית", ויש אנשים המתנגדים לניסויים מסוג זה וטוענים כי זהו דבר הפוגע בחיות.
אך דבר זה משפר את ראייתם של בני האדם והחיות "שנתיים לאחר הניסוי שני הקופים עדיין רואים צבעים". 

עדי, ניצן ובר ש.

 

עכברים צייתנים, האומנם?

כבר שנים שמדענים בכל העולם מנסים להבין ולמצוא את הסיבה הביולוגית למחלות נפש, דיכאון בעיקר. אחד מן הכלים היחידים העומדים כיום לרשות המדע לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון הם מודלים התנהגותיים של חיות מעבדה. דיכאון היא מחלה שמתפתחת בהדרגתיות, וכנראה מושפעת מגורמים גנטיים וסביבתיים.

חוקרי המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות ד"ר אלברט פנחסוב, ניסו לענות על דרישת המדע ושכללו מודל שנקרא DSR – Dominant Submissive Relationship model ,מודל אשר משתמש בתכונות חברתיות שטמונות עמוק בסדר החיים החברתי של בעל חיים החי בקבוצה. מכיוון שאחד ממאפייני מחלת הדיכאון הוא התנהגות צייתנית, ניתן בניסוי לאפיין זוג בעלי-חיים כדומיננטי וצייתן. הוכיחו זאת בניסוי הבא: שתי חיות מתחרות ביניהן על מקור שתייה יחיד בזמן קצוב של 5 דקות, במשך שבוע ימים. והתוצאות: כ-25 – 35 אחוזים מן הזוגות פיתחו ביניהם מערכת יחסים של צייתן מול שתלטן, שהיא התנהגות חברתית נורמאלית. החיות הצייתניות מהוות מודל לדיכאון, שכן צייתנות היא אחת מתכונות הדיכאון. טיפול בתרופות נוגדות דיכאון באותן חיות צייתניות הראו ירידה חדה ומשמעותית בהתנהגות הצייתנית. את ניסוי התחרות על מקור השתייה בדק ד"ר פנחסוב על דור נוסף, לאחר שזיווג פרטי כל קבוצה (דומיננטיים וצייתנים), בינם לבין עצמם. מספר העכברים שיצרו יחסי צייתנות-שתלטנות גדל ביחס להוריהם, ומגמה זו נשמרה גם בדורות הבאים.

היתרונות שהופקו מהניסוי הזה הם שהמדענים הפכו את המודל לכלי ייחודי ויעיל לסקירה ולימוד האטיולוגיה (הסיבות, הגורמים והמקורות של התופעה) של הדיכאון, ובחינת תרופות נוגדות דיכאון חדשות. בעזרת ריבוי בתוך כל קבוצה, מצליחים החוקרים ליצור זן של חיות בעלות התכונות הדומיננטיות מצד אחד, ובעלות התכונות הצייתניות מצד שני, שבעזרתם ניתן יהיה לבודד את הגנים האחראיים על התפתחות התכונות הללו, וכך גם ללמוד יותר על הסימפטומים של מחלת הדיכאון. אומנם החסרונות במחקר זה הוא שמדובר על תחרות יזומה בין העכברים הללו וזה עדיין שימוש בבע"ח שהוא לא הומני לדעת אנשים מסוימים.

לדעתנו ניסוי זה הוא ניסוי מעניין ומועיל מאוד לאנשים אשר חולים במחלת הדיכאון. זה יעזור לגלות תרופות בעתיד ויעזור למדע בכלל להבין את התנהגות בגן הזה. שימוש בעכברים וביחסי התחרות ביניהם הוא לא הולם, מכיוון שזה התעללות בבעלי חיים ושימוש באי יכולתם להתנגד.

הצוללות VS הסרטן

הצוללות VS הסרטן

מאת: עדן אבודגה, רוני קמפינסקי, יעל אלקבץ

"מדענים הצליחו ליצור אצל עכברים תאי דם מהונדסים גנטית שיודעים לחפש אחר גידולים סרטניים, להשמיד אותם וגם לדווח על כך לרופאים בזמן אמת. האם טכנולוגיה חכמה זו תוכל לשמש בעתיד גם אצל בני אדם?"

בשנים האחרונות המדענים פיתחו ננו-צוללות אשר בנויות כדי לאתר ולהילחם נגד גידולי סרטן, הצוללות מכילות רעל אשר נדבק לגידולים הסרטניים ומחסל אותם.

הננו צוללות הן בעצם תאי דם לבנים מסוג T אשר החדירו לתוכם את הגן המסוים אשר מיישם את התפקיד של איתור וחיסול הגידול הסרטני.

ייצורן ופיתוחן של הננו צוללות נעשה במעבדות שונות.
הפרשי הגדלים בין בני האדם לבין העכברים יוצר קושי שיכול להכשיל את הטכנולוגיה החדשה מכיוון שלתאים הלבנים המהונדסים גנטית יידרש זמן רב יותר לאתר את הגידול הסרטני בין אם זה ימים או חודשים.
קושי נוסף הנו שכל התערבות בקוד הגנטי של התאים עלולה לכך שלאחד ממיליוני התאים המוזרקים לצאת משליטה וליצור התרבות מהירה ולא מבוקרת של התאים אשר תיצור גידול חדש.

היתרונות הננו צוללות הנם שתהיה אפשרות לאתר ולחסל סרטן בגופם של בני האדם ולמנוע מוות.

החסרונות של הננו צוללות הנם שאנו לא יודעים מה יקרה אם נתערב בקוד הגנטי של בן אדם והכנסת תאים מהונדסים גנטיים לגופו, החיסרון השני שאנו לא יודעים כמה זמן ייקח לנו צוללות לאתר את הגידול וכתוצאה מכך הגידול יכול להתפשט.

אנו בעד הנדסה גנטית מכיוון שישנם פעמים אשר הנדסה גנטית יכולה להביא סוף למחלות שעד היום לא הייתה אפשרות אשר תהייה מדויקת כול כך וללא ניתוחים ובדיקות ולכן אנו בעד הנדסה גנטית (כול עוד זה אינו פוגע בבני אדם או בבעלי חיים).

איך תשפרו את הסלט שלכם?!

מחקר ישראלי: פיתוח גן שמגדיל את מתיקות העגבנייה ואת גודל הייבוא. 

העגבנייה היא פרי מאוד פופולרי בישראל, בסיסי בכל סלט ובריא. משק העגבניות הוא משק יקר בשווי של למעלה משני מיליארד דולר. בגלל הסיבות האלו מדענים התחילו לחקור את העגבנייה וניסו לשפר אותה, החל מעגבנית השרי ועד לגן שמגדיל את מתיקות העגבנייה. 

את מחקר זה ערכו הדוקטורנט אורי קריגר ופרופ' דני זמיר מהאוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר זק ליפמן ממעבדות קולד ספרינג הרבור בניו-יורק. קבוצה זו גילתה שגן יחיד, ההכרחי ליצירת צאצאים בצמח העגבנייה, מגדיל את יבול הצמח ביותר מ-60%.

המחקר התמקד בפענוח תופעת און-כלאיים, (= כאשר זני המכלוא עולים על הוריהם בתכונות שונות- ייבול, צימוח)  תופעה זו זוהתה כבר על ידי צ'ארלס דרווין. בתופעה זו לצאצא של שני צמחים בעלי קירבה גנטית, קצב צמיחה ויבול טובים יותר משל הוריו. אחד ההסברים לתופעה מציע כי היא נובעת מאינטראקציה (קשר) ייחודית בין שני עותקים שונים של גן מסוים, אולם עד למחקר לא זוהו גנים כאלו.

מהלך הניסוי:
כדי למצוא את הגן המיוחד שיגביר את יבול העגבניות החוקרים השתמשו במאגר גנטי המכיל כ-5,000 קווי עגבנייה מהסוג החדש. הגן הפגום אותו מכילים כל אחד מהקווים הנו זהה ביתר הרכבו הגנטי לזן התרבותי של העגבניות, זן שנוצר מהכלאה מלאכותית למען שימושם של בני אדם. הקווים השונים נבדלים בתכונות למשל צורת הפרי והעלים, צבע הפירות וכד'.
החוקרים הכליאו את הזן התרבותי עם קווים מוטנטים (מוטציות) שונים ובדקו את היבול שהתקבל:
 שתילת הניסוי בשני אזורי גידול שונים ובחינתם: האם המכלואים (צמחי העגבניות המוכלאים שהתקבלו) שמכילים עותק אחד תקין של גן מסויים ועותק נוסף עם מוטציה, יכולים להביא לשיפור תכונות שונות בצמח בהשוואה לזן התרבותי.

תוצאה:
זיהוי התפתחות הצמחים בקלות בכך שהצמח שהצמיח הכי הרבה יבול היה ממש קל לזהות אותם מכיוון שלא היה ניתן להרימו בידיים.  סה"כ תנובה גדולה.
הגן שנמצא מביא לשדרוג נוסף בעגבנייה - היא מתוקה יותר: גן זה הביא לעלייה של 20 אחוז ברמת הסוכר שבעגבנייה. 

דעתנו על המחקר - הנדסה גנטית בעגבניות 

הנדסה גנטית היא לא טבעית ויכולה לגרום לסיכון גדול לשינוי בתהליכי האבולוציה הטבעית והתפתחותה הרגילה של עולם החי והצמחים שהתקיימו לאורך מיליוני שנים ומתנהלות לפי חוקי הטבע והאיזון הדינמי בין המינים.

השינוי בעגבניה יכול לגרום לפגיעה בגורמים שונים בטבע כמו:

הרס מערכת אקולוגית -איבוד רב גוניות הקיימת בטבע

פגיעה בשרשרת המזון - הרס שיווי משקל, אורך תוחלת החיים של כל יצור בטבע. 

יצירת מחלות ומזיקים- פגיעה באקולוגיה ובאיכות הקרקע. 

זיהום גנטי -הכנסת גנים פגומים ויכול להיווצר מצב של התרבות), פגיעה בקרקע. 

נעזרנו באתר המופיע בקישור - הנדסה גנטית 

רוני ל. שיר ש. בר י. ט'5

"שלי יותר גזעי" מאת שירי אחימאיר

"שלי יותר גזעי" שירי אחימאיר

איך קורה שלכלב מגזע דק גזרה ואלגנטי נולד כלב שרירי ובריון? האם אפשר להשביח גנטית כלבים כדי ליצור את הכלב האתלטי ביותר? שאלות שמעסיקות את עולם המדע מאז פיצוח הגנום האנושי מקבלות יותר ויותר תשובות דווקא בעולם הכלבים

מדענים שסיימו באחרונה את מיפוי הגנום הכלבי אוספים כעת דגימות מבעלי כלבים ברחבי העולם בניסיון לחשוף את הבסיס הגנטי של תכונות רבות אחרות.
כיצד הכול התחיל?
כאשר החלו להיוולד לכלבי המרוצים גורים עם מוטציות, הזמינו המגדלים, מדענים כדי לבצע בדיקות ד-נ-א. הם קיוו לזהות את הגורם הגנטי לכך ו"לטהר" את הגזע.
התברר שלכלבים יש אכן מוטציה גנטית שמגבירה את התפתחות השרירים. אבל המדענים גילו שאותה המוטציה הופכת אחרים למהירים ביותר במסלול המרוצים. מגדלי כלבים מנצלים את המחקר הגנטי כדי להגביר את שליטתם במאגר הגנים הכלבי. חברות שונות החלו להציע עשרות בדיקות ד-נ-א, שמאפשרות לעצב את מראהו של הכלב, לשפר את בריאותו, וייתכן שבקרוב גם לתרום ליכולת האתלטית שלו.
כיצד זה בא לידי ביטוי?
מגדלי כלבים משתמשים בבדיקות הד-נ-א כדי להבטיח היוולדות צאצאים מסוג מסוים, בעל תכונות מסוימות שהם מקנים לו בעזרת ההשבחה.
מגדלי לברדור משתמשים בבדיקות ד-נ-א כדי להבטיח היוולדות לברדורים נדירים בעלי רעמה כסופה. מגדלי כלבי מסטיף מבצעים בדיקות ד-נ-א לזיהוי שיער סבוך בניסיון להימנע מהיוולדות ה"פלומתיים", הגורים בעלי השיער הארוך. לפי המדענים, הבדיקות הבאות יהיו של כלבים גדולים, קטנים, בעלי זנב מסולסל, בעלי חוש ריח מפותח במיוחד וכאלה שזוקפים ראש באופן שובה לב כאשר הם מביטים בנו.
מדוע הליך זה הינו חיובי?
רבים מוותיקי מגדלי הכלבים הגזעיים מברכים את הידע והאפשרויות שמתאפשרות בזכות הבדיקות. מגדלת פודלים גזעיים, משתמשת בבדיקת ד-נ-א לזיהוי צבע הפרווה כדי להבטיח שלא קיימים גנים שיוצרים פרווה חומה בקרב כלביה בצבעי הקרם והשחור. מגדלת כלבי דוברמן, בודקת את הד-נ-א של כלביה בחיפוש אחר הגן שאחראי למחלת וון ויליברנד, מחלה דימומית הדומה להמופיליה שפוגעת גם בבני אדם. מגדלים רבים מקווים שהמאמץ החדש לרסן את הטבע יצליח לתרום להכחדת כמה מחלות רצסיביות שפוגעות בכלבים גזעיים לאחר דורות של רבייה מכוונת על ידי האדם.
אז מדוע לא עושים זאת לעיתים תכופות יותר?
המדענים מזהירים שמכיוון שגנים אלה משפיעים פעמים רבות על תכונות שונות, בחירה מכוונת של כלבים מסוימים להרבעה יכולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות. הגן האחראי לצבעו הכסוף של הלברדור, לדוגמה, גם קשור לבעיות עור.
לאחר ביצוע ההשבחות, מגדלי כלבים גזעיים נאלצים להתמודד עם נטל כבד כתוצאה מהשלכות מעשיהם. מגדלי כלבי מרוצים שממשיכים להרביע כלבים מהירים עם כלבים מהירים, לדוגמה, עושים זאת כעת בידיעה שהם יאלצו להשמיד את הגורים הבריונים שזיווגים אלה יוצרים.
בתחום ההשבחה הגנטית, אצל כלבים בעיקר, קיימים חסרונות רבים. ההשבחה הגנטית גורמת לכך שני אדם ישאפו ליצירת הגזע המתאים להם ביותר ובכך לא מעוניינים בכלבים מעורבים, אשר נותרים עזובים וסובלים לעיתים מקשיים שונים בתחום פיזי או נפשי-מנטאלי ללא טיפול ובית.
לפי דעתי, כל העניין של השבחת כלבים הוא מיותר לגמרי. אני חושבת שהוא גורם רק נזקים, למרות שניתן ליצור גזעים חדשים מהירים, חזקים ומשופרים, אני חושבת שזה פשוט חסר טעם. בני האדם צריכים ללמוד להסתפק במה שיש. נוסף לכך, הכלבים הם יצורים חיים אשר נדרשים לעבור סדרת טיפולים מזעזעת, בדיקות, שינויים והכלאות ללא רצונם. זה לא הוגן כלפיהם, זוהי התעללות ואסור לתת בה יד. הכלבים מוכרחים ללא אפשרות להתנגד, לעבור דברים שעלולים להרוג אותם, לגרום לנזקים בלתי הפיכים או סבל לכל החיים. למשל, הלברדורים הכסופים, מהווים לבני האדם גאווה שהצליחו במטרה ששמו לעצמם אך מעבר ליופי הם סובלים ממחלות עור.

(בתמונות: דוברמן גזעי ולברדור כסוף)

בעלי חיים שזוהרים בחושך, האם הכל מותר בהנדסה גנטית? מאת שיר טל

מדענים מדרום קוריאה לקחו גן ביו זרחני שנלקח ממדוזות של מים עמוקים והכניסו אותו לתאי יונקים.

התאים זרחו בחשכה. הם ידעו שאם אפשר לעשות זאת עם תאים, יהיה אפשר לעשות זאת גם עם יצורים חיים. לכן, עשו את זה עם גורי עכברים, חתולים, חזירים, כלבים, קופים ודגים.

חתולים זורחים

החיסרון העיקרי בניסוי המדענים הוא התעללות בבעלי חיים.

נוסף על כך, הדברים האלה לא נחוצים.. בעלי חיים שזוהרים בחושך לא יתרמו לכלום.. אם בעלי חיים מסוימים יזהרו בחושך הם יהפכו להיות טרף קל דבר שעלול להשפיע על המאזן האקולוגי. בנוסף, לא ידוע מה בדיוק מה ההשפעה של החדרת הגן הביו זרחני על הדנ"א של אותם בעלי חיים (מבחינת המערכת החיסונית, מבחינת החוסן, השרידות, אורח חייהם, תוחלת חייהם וכדומה).

אני חושבת שהנדסה גנטית לשם יצירת תרופות נחוצה וחשובה, אבל יש מדענים שלקחו את זה רחוק מדי, לכן, לדעתי יש צורך לשים להנדסה גנטית גבולות. בנוסף, נחוץ שיהיה ארגון בקרה מיוחד אליו פונים אם רוצים לעשות פרויקט בנושא ולקבל ממנו אישור מתאים התוחם את גבולות הניסוי.

המוטציות או היצורים החדשים שנוצרים באמצעות הנדסה גנטית, יכולים להיות מסוכנים ויכולים להסב נזק רב (מחלות חדשות, שינויים אקולוגים, ניתן ליצור בטעות חיידקים מסוכנים, פליטה של חומרים חדשים ומסוכנים) עם זאת, יש פרויקטים שמאוד תורמים ועוזרים לאנושות אבל זה שבחרתי (בעלי חיים זוהרים) אני לא בטוחה שהוא אחד מהם..

מצד שני, יהיה קל יותר לאתר את המזיקים.. אך כמו שכתבתי זה עלול לפגוע במאזן האקולוגי.

אני לא רואה עוד יתרונות בחיה זוהרת.. זה אפילו מפחיד.. אם אפשר לעשות את זה לחיות, אפשר לעשות את זה לבני האדם.       

במידה מסוימת, הנדסה גנטית זה להתמודד עם הלא נודע.

אנחנו יוצרים יצורים חדשים שמשפיעים על הסביבה, שאותם יצורים יכולים ליצור אלרגיות, מחלות או להיות חסינים מפני בעלי חיים אחרים ובכך האיזון הטבעי הסביבתי יופר..

להפרת האיזון האקולוגי יש משמעות מהותית בסביבת הקיום שלנו, גם בהשפעה על הצומח וגם בהשפעה על החי ואני לא בטוחה שזו הייתה מטרת הבריאה. כידוע הבריאה מלאה באיזונים מן הטבע שאינם מהונדסים גנטית וכל ניסיון התערבות של הנדסה גנטית יפר את האיזונים.

גם מבחינה אתית ההנדסה הגנטית מעלה שאלות אתיות-

עד היכן אפשר למתוח את הגבול ועד כמה לעשות בה שימוש כדי לשפר את תכונות בני האדם באופן מלאכותי – כגון תיקון פגמים גנטיים, מניעת מחלות תורשתיות ובכך ליצור מעין גזע עליון (מי שיש לו כסף יוכל להרשות לעצמו בעתיד גנטיקה מושבחת, גנטיקה איכותית)

המצב הקיצוני שנגיע ליישום פיענוח הD N A  האנושי ויישום טכנולוגיות כדי לגרום לחיי נצח, לחוזק וליופי באמצעות הנדסה גנטית.

זה לא מדע בדיוני, זה כבר קורה.. ואנחנו מתחילים להשתמש בדברים האלה גם בבני אדם.

הסיכון העתידי הוא שיהיה טשטוש בין בני האדם לבין מכונות... את הניצנים הראשונים לכך אנחנו רואים כבר היום. יש תחליפים מלאכותיים לאיברים, רקמות, עצמות..

תחשבו על זה, האם זה בסדר להתערב, לשנות ולברוא כל יצור שנרצה?

כל עוד לא מתעללים בבעלי חיים, והמטרות העיקריות הן שיפור תוחלת חיי האדם מבלי לפגוע בדבר, לעזור לטבע ותיקון האיזון האקולוגי, אז יכול להיות שבאמת ההנדסה הגנטית תתרום ותשנה דברים לטובה.

כתבה נוספת שנעזרתי בה