הזן החדש- שחר ויזל

הזן החדש

מאת: שחר ויזל

אדום, צהוב או ירוק? גדול או קטן? מתוק או חריף? היום כבר אפשר לקבל איזה פלפל שתרצה!

בראיון עם משביח צמחים, הוא מסביר: "עבודתי מבוססת בעיקר על הליך של הכלאה בין צמחים נבחרים, לפי אותם עקרונות שנתגלו ע"י מנדל". המשביח לוקח זני פלפל שהם בני אותו מין ומכליא ביניהם. כתוצאה מההכלאות, מתקבלים זרעים רבים מאוד, את השתילים שלהם שותלים בשדה. כאשר הם גודלים, נוצרים צמחים עם הבדלים רבים. כאשר נוצרים הפירות של צמחים אלה, בוחרים רק זרעים מהפירות של אותם הצמחים, שלהם הפנוטיפ הרצוי להשבחה. לאחר בחירת הצמחים, אשר מהווים רק מספר קטן מתוך כלל הצמחים, לוקחים את הזרעים של כל אחד מהצמחים שנבחרו ומגדלים אותם בנפרד. משלב זה, ייבחרו שוב רק הצמחים בעלי הפנוטיפים הרצויים, וכך חוזר חלילה במשך כשישה דורות. "חשוב שהצמחים שהושבחו יהיו זן טהור, הומוזיגוטי לאותן תכונות," מסביר המשביח, "כך נשמרים פנוטיפים אלה בכל הצאצאים גם במהלך הדורות".

אז, מה הקשיים בתהליך זה?

בהשבחה, עד שמגיעים לזן הרצוי לוקח זמן רב מאוד, ובינתיים דרישות השוק ודרישות החקלאים משתנות. כמו כן, תהליך ההכלאה הוא מסובך ומאוד קשה לעבוד איתו.

כיצד מתגברים עליהם?

המשביח מספר על שיטות שונות שעוזרות לו להתגבר על קשיים אלו:
קיצור זמן – כיום ניתן לגדל שלושה דורות של צמחי פלפל במשך שנה אחת במקום דור אחד בשנה, הודות לטכנולוגיות החדשות. קיצור הזמן מתאפשר גם ע"י הוצאת העוברים מתוך הזרעים שבפרי הקטן, בעודם צעירים, וגידולם לנבטים על קרקע מזון בתנאי מעדה. כך במשך שנתיים-שלוש נוצר זן חדש של פלפלים.
הקלה בתהליך ההכלאה – בתהליך ההשבחה יוצרים זני פלפל חדשים שפרחיהם נקביים (האבקנים שלהם חסרי אבקה), הודות לכך אנו יכולים לבצע הכלאה בין שני צמחים, מבלי שנצטרך לגזור את האבקנים של פרחי ההורה שהועברה אליו האבקה.

מהם החסרונות בעבודה זו?

בעבודה יש אתגרים, וכמו כן יש תחרות בשוק ועבודת ההשבחה קשה מאוד ומסובכת ועורכת זמן רב.

מהם היתרונות?

בעזרת השבחה זו ניתן ליצור זנים טהורים חדשים של פלפלים בעלי פנוטיפים רצויים, לספק את החקלאים ואת השוק.

מה אני חושבת על השבחה?

לדעתי, השבחה היא תהליך ששינה את כל הסחורה במשק. משתמשים בפנוטיפים הטובים של הירקות והפירות, ואז נוצרים פירות וירקות טובים יותר. זה גם מעודד יותר אנשים לאכול יותר פירות וירקות, כי אם ניתן לאכסן את הפלפל יותר זמן, והוא מתוק יותר וטעים יותר, אז נהנים לאכול אותו ומרבים בכך. אני חושבת שצריך להמשיך לעסוק בהשבחה כי החסרונות שלה הם זעירים לעומת היתרונות, והיא הופכת את המשק לתחרותי ומגוון!

"מהיר כמו סלמון"- אורי אלעני

"מהיר כמו סלמון"

מאת: אורי אלעני

בעשור האחרון חוקרים ישראלים רתמו את עצמם ואת הטכנולוגיה החדישה של ההנדסה הגנטית לפתרון אחת מהבעיות החמורות של ימינו- המחסור במזון והרעב.
איך רתמו חוקרים ישראלים את הטכנולוגיה של ההנדסה הגנטית לפתרון בעיית המחסור במזון והרעב?

החוקרים התבססו על העובדה שבכל גן האחראי לתכונה כלשהי, יש אזור המכתיב את מבנה החלבון שמיוצר מהגן הזה, וגם אזור בקרה, המשפיע על אופן הפעילות של הגן. אזור הבקרה הוא מעין "מתג הפעלה", המשפיע על התבטאות הגן. אזור זה הוא הקובע את כמות החלבון אש תיווצר בגוף. זאת אומרת, החוקרים יכולים לגזור קטע של DNA ולהדביק לו אזור בקרה מתאים, שמקורו ביצור אחר.

לדוגמא, DNA של דג הקרפיון, אליו הודבק אזור בקרה מדג הסלמון:

1. מדג קרפיון הם בודדו קטע של DNA, המכיל מידע הקובע את המבנה של חלבון מסוים, כלומר, הורמון הגדילה של הקרפיון.

2. מדג סלמון הם בודדו קטע של DNA, המכיל מידע הקובע את הקצב המהיר לייצור הורמון הגדילה של הסלמון.

3. את שתי פיסות ה- DNA, הם הדביקו זו לזו וקיבלו גן משופר, הגורם לייצור מוגבר של הורמון הגדילה של קרפיון.

4. את הגן המשופר הם החדירו אל דג קרפיון.

בכך, שיפרו החוקרים את קצב הגדילה והתרבות של דגי הקרפיון ואכלסו אותם במקומות שונים. דגי הקרפיון גדלו במהירות וכיום נמצאים באזורים שונים בארץ ובעולם בכמויות גדולות.

האם הנדסת והשבחה גנטית עוזרות לנו במחסור המזון והרעב הכבד אשר מתחולל בעולם? או שמא, רק מזיקות וגורמות ל"השתלטות" של דגי הקרפיון על הימים ואולי אפילו הכחדה של מיני דגם רבים אחרים, כמו הסלמון למשל, שהוא זה ש"עזר" לקצב הגדילה המהיר של דג הקרפיון?

רק הזמן יגיד. בינתיים, אנו יכולים להיות מרוצים מהתגליות המופלאות הללו, שנגלו על ידי חוקרים ישראלים, ותרמו רבות לבעיית המחסור במזון והרעב בעולם.

משוב שלי ושל תלמידי הקבוצה

תלמידי ט'5 היקרים,
ברצוני לציין כי עבדותיכם בבלוג השיתופי היו רציניות. הפוסטים אותם פירסמתם היו מושקעים, הראו את מידת ההתעניינות בנושא אותו קראתם ובוצע בהם עיבוד יפה של מאמרי המידע מהרשת.
אני רוצה לציין שאני גאה גם בתגובות הענייניות, המכבדות והרציניות שכתבתם לחבריכם בכיתה.
התחושה האישית שלי היא שגם הפנמתם את החומר שלמדתם בנושא השבחה והנדסה גנטית והשימושים בהם בחיי היומיום כמו גם שגיבשתם דעה בנוגע לנושאים אלו.

גאה בכם!!!!

אשמח שתמלאו שאלון זה באופן רציני כדי שאוכל לקבל תמונה מלאה לגבי חוויותיכם מהפעילות.

הנדסה גנטית בחקלאות- לא רק יתרונות, רותי וגיא

הנדסה גנטית בחקלאות- לא רק יתרונות

באמצעות הנדסה גנטית, מייצרים שינויים המשמשים את האדם.
מעט מאוד מוצרים חקלאיים אשר עברו הנדסה גנטית שוחררו לשוק.
הנדסה גנטית מהווה סיכון גדול לתהליכי האבולוציה ולהתפתחותו של העולם החי והצומח.

להלן שתי דוגמאות אשר מוכיחות את הנ"ל:

שינויים בדג הסלמון:

הסלמון פותח ע"י חברת אקווה- באונטי בארצות הברית. זהו סלמון אטלנטי שמשולבים בו גנים מסלמון מסוג צ'ינוק ומדג פוטית.
בדג סלמון רגיל הוכנס גן מיוחד. אותו גן מייצר יותר הורמון גדילה, והוא מביא ליצירת חלבון מסוים אשר משפיע על יותר מאשר תכונה אחת בלבד.
כך גם בדג הסלמון אשר אליו הוכנס אותו הגן, הדגים האלה סובלים מפגמים התפתחותיים (כגון חולשה וקשיי התרבות). אם אותו הדג ישוחרר לטבע או יתרבה, עלולים להתרחש מספר דברים:
1. ייוולדו דגים עם פגמים שהשפעתם אינה ברורה.
2. מכיוון שהדג חלש ופגום ייתכן כי גם המין כולו יתנוון לגמרי.
3. כיוון שדג גדול צורך מזון רב, הוא ישנה את כל המערך הביולוגי של סביבתו.

 קישואים:                                                      

הנדסו זן קישואים מסוים על מנת שיהיה עמיד לוירוסים. כידוע, וירוסים הם בעלי נטייה לשנות את החלק הגנטי שלהם מהר מאוד. נמצא כי הקישוא המהונדס גנטית אחרי מספר שנים הותקף ע"י וירוסים אלימים בהרבה.
כתוצאה מכך אותו זן הקישוא עלול להיכחד.
החשש הנוסף שקיים בהנדסה גנטית זו הוא שהקישואים יתחזקו על חשבון צמחי בר אחרים וגם כאן המערך הביולוגי ישתנה.                                

סיכום והבעת דעה:

הנדסה גנטית מאפשרת לנו לתת לצמחים ולבעלי חיים תכונות חדשות ושונות ועל ידי כך לשנות את פני החקלאות. אחד היתרונות הבולטים בהנדסה גנטית בחקלאות הוא שמצאו פיתרון לחומרי ההדברה אשר פוגעים בתהליכים המתקיימים בצמח: חוקרים בארה"ב הצליחו להשתיל בצמח הטבק גן המאפשר לו עמידות בפני חומר ההדברה הפוגע בתהליכים. מאותו רגע ניתן היה לרסס את שדות הטבק באותו חומר קוטל עשבים ולא לחשוש בפגיע בצמחים.

אך לא תמיד הטבע יצליח לחזור לקדמותו. יתרחשו תהליכים שונים בניסיון לשפר את הקיים- תחום ההנדסה הגנטית קם במטרה לקדם ולשפר, אך לצד היתרונות הרבים קיימים חסרונות אשר עולים בבריאותנו ובבריאות החי והצומח.
כך לדוגמא דגי הסלמון והקישואים: בדגי הסלמון יש הסכנה לשינויו של המערך הביולוגי, להיוולדותם של דגים עם פגם ולהתנוונותו של המין, ולקישואים יש סכנה של היכחדות.
הנדסה גנטית במזון עלולה לצמח לגרום להיות עשב "שוטה"- כלומר צמח שמתרבה במהירות ועם פוטנציאל לגרום לנזק.  


 http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5911144

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,52118,.aspx

"שלי יותר מוכר..." מאת איתי מורד ונועה סויסה

"שלי יותר מוכר..."

הצרכן הבא לקנות עוף מסוים אינו יודע היכן גדל העוף? מי גידל אותו? באילו תנאים? הוא לא מודע לכך שכתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית העופות עולים במשקלם ובגודלם ואף כ-5% מהם מתפגרים! אנחנו פה  בשביל לספק לכם את כל המידע שרציתם לדעת...

מהו תהליך ההשבחה בהקשר למוצר זה?
השבחה גנטית היא פעולה מכוונת הנעשית על ידי האדם, שמטרתה להקנות לבעלי חיים וצמחים פנוטיפים הרצויים לאדם. במאמר זה משתמשים בהשבחה גנטית בכדי להביא את העוף המיועד לשחיטה לתוצר המושלם – להרוויח יותר מבחינה כלכלית.

בגיל יום\יומיים נשלחים האפרוחים ללול, לתחילת תהליך הפיטום.

התוצאות המשובחות ביותר ניכרות בגיל הצעיר של העופות, בו החזה של העופות מנופח והינו החלק החשוב והמוכר ביותר בגוף העוף. בגיל 42 יום, כשאר מגיעים העופות לשלב ההתפתחות הרצוי, הם נכנסים לתוך תיבות הובלה ומועלות למשאית המביאה אותם למקום השחיטה.

מהם הקשיים שבתהליך השבחה זה? מדוע מתים כ8.5 מיליון פטמים בשנה לפני הגעתם לשחיטה?

הקושי הנמצא בתהליך השבחה זה הוא להשאיר את העופות חיים ובריאים, מאחר ולפני שהאפרוחים מגיעים לשלב בו הם נכנסים לתוך תיבות הובלה המוסעות אל מקום השחיטה מתים כ-8.5 מיליון עופות מתים ואת הסיבה לכך נראה בהמשך... בנוסף לכך, מהמאמר ידוע כי תהליך הובלת התיבות הינו תהליך טראומטי במיוחד לעופות.

אז... אילו חסרונות נמצאים בתהליך ההשבחה הגנטית?

כתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית רגליו של העוף מתקשות לשאת את המשקל העודף ומכך שעופות עלולים לסבול מצליעה עקב התפתחות בלתי תקינה של השלד או מחלות בעצמות וכתוצאה מכך תוחלת התמותה בקרב העופות בלול גדל. עופות אלו מהווים בעיה לחקלאים מאחר וזה לא משתלם להם כלכלית. (לדוגמא, בספטמבר האחרון העופות נמכרו במחירי הפסד, כ-10 אגורות לקילו).

הסבל של העופות עדיין לא מסתיים, בארצות אחרות נהוג להמם את העופות באמצעות חשמול.

לפעמים העוף מקבל אנטיביוטיקה, העלולה לפגוע בבריאותו של האדם האוכל עוף זה.

בנוסף לכך, לבו וריאותיו של העוף לא מצליחים לספק במלואן את דרישות הגוף המוגדל, דבר המוביל לתסמונות מוות פתאומי (כ-3% מהעופות) ופגיעה בתפקוד הלב והריאה של העוף לפי מחלת המיימת.

מאחר ותהליך ההשבחה הגנטית נכפה על העופות והם מתפתחים במהירות גבוהה התפתחות מערכת החיסון נהיית חלשה יותר.

אם כך... אילו יתרונות נמצאים בתהליך ההשבחה הגנטית?

כתוצאה מתהליך ההשבחה הגנטית במוצר זה משווקי העופות משיגים רווחים נאים מאחר וקיצרו את תהליך ההמתנה של העופות לשחיטתם וחיזקו את רגליהם, ההספקה של הבאת העופות לתוצר המושלם גדל (מתקיים בפרק זמן מינימאלי).

האם תהליך ההשבחה הגנטית הינו הכרחי? מה דעתכם?

אמנם תהליך ההשבחה הגנטית מקל מאוד על משווקי העופות, למרות שזה תהליך בעל כמה יתרונות דעתנו היא שזה לא הכרחי ולא ראוי. השבחת עופות ושחיטתם היא התעללות בעופות במשך כל ימי חייהם. כבר מגיל צעיר מעבירים אותם ללול לתהליך הפיטום. ככל שתהליך זה מתקדם תוחלת החיים של רוב העופות הולכת וקטנה עד שהם מתים. תהליך ההשבחה הגנטית איננו בחירה לעופות, הם מוכרחים לבצע תהליך זה מבלי אפשרות להתנגד. בנוסף לכך, כל תהליך ההשבחה הגנטית גורמת לעופות לסבול במהלך חייהם. הם סובלים מעודף שומן, מכאבים, אינם יכולים לעמוד על רגליהם וחולים במחלות פנימיות. כתוצאה מכך, העופות העלולים לפגוע בבריאות האדם אשר עוף זה מהווה עבורו אוכל ומזון (לעיתים נותנים לעופות אנטיביוטיקה בכדי לזרז את תהליך גדילת האפרוחים ולהפחית את תוחלת התמותה של העופות בלול). שימוש בתהליך ההשבחה הגנטית הינו מהווה סיכון רב, התעללות בבעלי החיים ופגיעה בתהליך התפתחותם.

נועה סויסה ואיתי מורד ט'5

מקורות מידע : השבחה גנטית בעופות
                   ספר הלימוד, "חידת התורשה"

פתרון בעיית הרעב העולמית- בהנדסה גנטית ?

האם הפתרון לבעיה כל כך גדולה כמו הרעב נמצא בדברים כל כך קטנים כמו כרומוזומים ?

לפי מחקר של חוקרים ישראלים ואמריקאים- כן!

במחקר נלקחו צמח הנקרא "אם החיטה"- צמח בר הגדל באיזור שלנו ו"חיטת הלחם התרבותית" (שאם החיטה היא מקורה) והשביחו את השנייה בעזרת הראשונה.

מה זאת אומרת השביחו ?

השבחה גנטית משמעותה היא הנדסת גנים, הוספת גנים והכלאת גנים לזן כלשהו בשביל שיהיה יותר טוב ויימלא צרכים שהוא לא מילא עד היום.

אז איך החיטה החדשה ממלאת צרכים שהיא לא מילאה קודם ?

באם החיטה יש הרכב חלבונים שונה מבחיטה התרבותית. בהפרדת הגן שאחראי לערך התזונתי העשיר של אם החיטה והעברתו לחיטה התרבותית ייצרו צמחי חיטה חדשים שמניבים קמח מזין יותר.

כמו כן, בהמשך לאותו מחקר, ממשיכים אותם חוקרים לחפש באם החיטה את הגן שאחראי ליכולות שלה לגדול בטמפ' ותנאי אקלים שהחיטה התרבותית לא יכולה, ולאחר שיימצאו לנסות להחדיר גן זה אל החיטה התרבותית ובכך לגדל את איזורי הגידול שלה ולהפחית את הרעב בעולם משמעותית.

היתכן שקילו זרעי עגבניות עולה 40,000$???

הנדסה גנטית של עגבנייה 

הקשיים בגידול העגבנייה

עגבניות הן הירק המבוקש ביותר לאכילה מכל הירקות הקיימים וטוב שכך, משום שהן מכילות ויטמינים רבים, ולאחרונה גם התגלה שהעגבנייה מכילה חומרים בעלי השפעות טובות על האדם כגון עיכוב התפתחות של תאים סרטניים.

הבעיה שהיתה קיימת שכדי לייצר עגבניות בכמויות גדולות צריכים להשקיע מאמץ רב וכסף רב כוון שקילו זרעי עגבניות עולה 40000 דולר. הסיבה לכך היא ששלב האבקה בפרחי עגבנייה רגיש מאוד לטמפרטורה וללחות באויר ולכן האקלים במדינות רבות אינו מאפשר לגדל עגבניות בכל ימות השנה. לכן מגדלים עגבניות בחממות ומניחים כוורות של דבורים כדי שיאביקו את הפרחים.

 

הדרך להתגבר על הקשיים

 החוקרים חיפשו דרך לטפח צמחי עגבנייה שיתנו פרי ללא תלות בתנאי האקלים וללא צורך בהאבקה של הפרחים, בהפריית הביצית בשחלות הפרחים. בשיטה של הנדסה גנטית החוקים החדירו גן שמקורו בחידקים, גן זה גורם לפרחי העגבנייה להמשיך ולהתפתח ללא הפרייה, לעגבנייה חסרת זרעים  ללא תלות באקלים.

 

יתרונות וחסרונות לעגבנייה חסרת זרעים

ייתרון- גדול הוא שעגבניות ללא זרעים אינם תלויים בתנאי האקלים כלומר אין צורך בחממות יקרות ואין צורך בהאבקה של הפרחים עם דבורים שכפי שציינתי הינו תהליך יקר מאוד.      

לעגבנייה חסרת זרעים  ייתרון נוסף,בעיקר לתעשיית המוצרים, כגון: רסק עגבניות, מיץ עגבניות ועגבניות מיובשות. משום שבתהליך העיבוד של המוצרים האלה יש להיפטר מהזרעים של העגבניות. שימוש בעגבניות ללא זרעים חוסך את התהליך היקר הזה. 

חיסרון- בגלל העדר זרעים לא ניתן להרבות את העגבניות בזריעה בשדות לקראת העונה הבאה. הדבר מחייב להרבות בשיטות אחרות כמו הכנת ייחורים.  

 

לסיום- לדעתי שיטת ההנדסה הגנטית של העגבנייה טובה ומשפרת את יכולת הגידול, מוזילה את העלויות(במקרה זה)ללא פגיעה באיכות ובטעם של העגבנייה

 לא היה שימוש באתר אחר רק בכתבה

 

 

         מגיש: טל רובינשטיין

         כתה: ט'5